ברנש ושמו אלברט פיאמנטה – כותב: דודי פטימר

רשומה רגילה

shlomo_610הברנשים של פיאמנטה 1968AlbertPiamenta111 בבואי לכתוב תחקיר מוסיקלי זה , נתמלאתי התרגשות רבה וכבוד ענק, שכן מדובר באחת מאושיות המוסיקה הגדולות ומשפיעות בישראל : אלברט פיאמנטה :מלחין,מנצח,מעבד,נגן קלרינט,סקסופון,חליל, עוד וכו'. פגשתי את אלברט בביתו והוא גולל בפניי את סיפור חייו אותו אני אתאר בשורות אלה. אלברט פיאמנטה נולד ב1938 בירושלים, למשפחה ספרדית (מטנג'יר) ותיקה בארץ (מעל 500 שנה בארץ) . אלברט נולד לתוך בית מוסיקלי. אביו, היה עובד בבית חולים אך היה נגן עוד וקאנון חובב. אמו של אלברט הייתה עקרת בית והוא גדל בבית עם 9 אחים שכולם היו מוסיקליים מאוד. בגיל 6 אלברט כבר ידע שהוא יהיה מוסיקאי מקצועי. הוא נזכר שכילד הוא היה משוטט ברחוב עם מקל ומנגן על מוטות הברזל שבגדרות. אלברט הילד בנה לעצמו כלי נגינה מדומה למנדולינה ולימד עצמו לנגן עליו . ב1948, בהיותו בן 10 הוריו קנו לו מנדולינה קטנה ובגיל 12 קיבל אקורדיון (הוא מספר שהיה נוהג לשבת על המרפסת ולנגן באקורדיון, לימד עצמו לנגן משמיעה בלבד) . אלברט מספר שברדיו בסוף שנות ה40 שמעו רק שירים עבריים בליווי פסנתר ואקורדיון ושירים איטלקיים. מהמוסיקה הזו הוא הושפע בילדותו המוקדמת. נוסף לכך, אלברט גדל אל תוך המוסיקה הערבית ("מזרחית"), אותה ספג בבית הכנסת והתפילות הספרדיות. בגיל 15 אלברט השיג סקסופון והחל לנגן, ובגיל 16 עבר לקלרינט ולמד לנגן באופן מקצועי אצל יהודה פולצ'ק (שהיה מתזמורת המשטרה בירושלים) , שנתן לאלברט שיעורי נגינה בחינם ב7 בבוקר לפני שאלברט הלך לבית הספר. פולצ'ק הכין את אלברט לתזמורת צה"ל אליה התקבל והתגייס ב1957 בתפקיד קלרינטן. התזמורת אותן שנים ניגנה מוסיקה קלאסית. לפני כן, ב1956 אלברט פגש ברוני כהן שהיה חבר ב"תזמורתו של כושי" , והצטרף לתזמורת. בתזמורת אלברט ניגן גם במקביל לשירותו הצבאי ויחד עם רוני כהן צירף לתזמורת את הפסנתרן דני גוטפריד מתזמורת חיל האוויר. 1148912_3450174510868_767346516_n בתקופת שירותו הצבאי וכמה חודשים לפניו, נחשף אלברט לראשונה אל מוסיקת הג'אז שתהפוך למפעל חייו העיקרי. הוא פגש במל קלר, מוסיקאי אמריקאי שהגיע לארץ וניגן על קלרינט מוסיקה קלאסית בתזמורת רשות השידור ובחלטורות ניגן מוסיקה לריקודים במסעדה סינית בירושלים. באותו שלב אלברט "גילה" את הג'אז וידע שזה מה שהוא רוצה לנגן. הוא הקים שלישיית ג'אז חובבנית עם נחמיה וחיים חיון. אלברט ראה במל קלר מורה דרך ורצה ללמוד בדומה אליו ג'אז. אלברט ביקש ממל קלר ללמדו לנגן ג'אז וכך נכנס עמוק למוסיקת הג'אז. מורה מוסיקלי נוסף ממנו למד אלברט הרבה היה חיים אלכסנדר. לאחר שחרורו מצה"ל, ב1959 התקבל אלברט לתזמורת המשטרה שניגנה מוסיקה קלאסית, בה ניגן במשך כשנה. ב1960 ניגן אלברט יחד עם דני גוטפריד חברו בבריכה בירושלים. באותה עת, קיבל טלפון מפי.סי אושרוביץ' לבוא בהמלצת סטו הכהן למלון דן ת"א ולהחליף את נגן הקלרינט סקסופון דני מורובנט. מפי.סי אלברט למד לנגן ג'אז. ב1961 עבר אלברט פיאמנטה לנגן בהרכב עם רוני כהן, ברוך לוי וג'ורג' טאובנר בנהריה . ב1962 רצה אלברט ללמוד ג'אז באונ' ברקלי, אך לפני שעשה כך, פגש את ד"ר צבי קרן (שלמד מוסיקה אצל ג'וזף שילינגר שאחד מתלמידיו, לורנס  ברק, ייסד את ברקלי) אצלו למד כ-7 שנים. ב1963 הקים יחד עם דני גוטפריד, ג'ו ישראל ויוסי פפו לוי את "רביעיית כרמל" שהופיעה בהולנד, שבדיה וזכתה להצלחה גדולה. ב1965 אלברט ,שהיה כבר נשוי, מיצה את הלהקה ,חזר לישראל והלהקה התפרקה. ב1965 הצטרף אלברט כסקסופוניסט להרכב של הרפובליקה הדומיניקאנית בשם "לוס סינקו אמיגוס" , איתם היה במשך כשנה וחצי. ב1966 הגיע אלברט להרכב בשם "חומות עכו" יחד עם דני גוטפריד, ממלו גטיאנופולוס,עוזי מלמד. ב1967 הצטרף אלברט להרכב יחד עם אבי פארין ,סטו הכהן וולריו סגל להופיע במועדון של אריס סאן. שם ההרכב היה "רביעיית אלברט פיאמנטה" (מאוחר יותר שונה השם ל"הברנשים של פיאמנטה"). במועדונו של אריס סאן ניגן אלברט אלמנטים מוסיקה ערבית בעיקר. באותה שנה אף עיבד את שירי תקליטה של עליזה עזיקרי "נערה ממש אוצר" והפך אף למנהל המוסיקלי בתכנית טלביזיה שבועית לסירוגין עם זוזו מוסא. ב1968 קיבל אלברט הצעה מאהרל'ה קמינסקי להצטרף אליו לנגן במועדון הברברים , וההרכב נקרא : "הברנשים של פיאמנטה" , בו היו: אלברט פיאמנטה, אהרל'ה קמינסקי, שמוליק ארוך,זאב דיקוורט, ולריו סגל ועוזי מלמד. יום אחד אריק אינשטיין שמע את הברנשים של פיאמנטה בהופעה בברברים , ומיד הציע להם ללוותו לסיבוב הופעות של שנה בארץ ובחו"ל . אלברט לקח את שירי תקליטו של אינשטיין "מזל גדי" ועיבד אותו מחדש לרגל סיבוב ההופעות. באותה תקופה אלברט הופיע עם יהורם גאון כמעבד מוסיקלי בארץ ובחו"ל. להקת הברנשים של פיאמנטה ליוותה את מרבית "כוכבי התקופה" : צביה אברבנאל, אבי טולדנו,עדנה גורן ,הפנינים הכחולות,ג'קי (אסתר) גליל וכו' וזכתה להצלחה רבה כלהקת ליווי בייחוד בזכות העיבודים המוסיקליים שלהם. בלי קשר ל"ברנשים", אלברט הפך באותן שנים למעבד מאוד מפורסם ומבוקש בישראל, עיבד אלבומים ליגאל בשן,שושנה דמארי, חווה אלברשטיין,ג'ו עמר,יפה ירקוני,בועז שרעבי,אילנית וכו' , ועשה אף עיבודים לתזמורת הסימפונית. ב1970, כשאלברט היה שותף בחברת פרסום יחד עם מיכאל תפוח ושלמה ארצי, הם הזמינו שעות אולפן מראש לצורך הקלטת הפרסומות. מכיוון שלקח להם רק חצי שעה לסיים פרסומת, בשעתיים וחצי הנותרות שכבר שולמו מראש, הקליטו הברנשים של פיאמנטה תקליטוניהם (בהם נכללה גם הגרסה המקורית לשיר "בדד") ב1972 פנה אלברט לאבשלום מחברת התקליטים "ישראמיוזיק" והציע לו לעשות תקליט ג'אז. אבשלום השתכנע והקציב לאלברט 3000 לירות להקלטת התקליט . אלברט הזמין לצורך ההקלטות את דני גוטפריד, טדי קלינג וג'רי גרבל והוקלט התקליט היחיד של "סדנת הג'אז" : "מזרה ישראל יקבצנו". התקליט לא זכה להצלחה ולא עורר מהומות, שכן הוא היה חדשני וייחודי באותן שנים. במבט לאחור, זה היה תקליט הג'אז האינסטרומנטלי הישראלי הראשון ויתד ראשון בהחדרת המודעות לג'אז לקהל הישראלי. באותה שנה, הקים אלברט יחד עם הכוריאוגרפית שרה לוי תנאי את להקת "פינג'אז" בהשתתפות דודו אלהרר, עליזה עזיקרי ותזמורת בת 9 נגני ג'אז . הלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ במסגרת "אומנות לעם", ומטרתה הייתה להציג שירים מוכרים ולהציגם מחדש בעיבודי ג'אז . היוזמה לא הצליחה והייתה קשה לעיכול ומהר מאוד הלהקה התפרקה. ב1974 אלברט נסע לארה"ב , והחל לעבוד בניו יורק בעידוד סטו הכהן במועדון למוסיקה ארמנית וערבית. לא עבר זמן רב, ומיד קיבל אלברט פניות לערוך עיבודים והפקות לזמרים ישראליים שעבדו שם, כמו : רן אלירן,סמיר שוקרי וכו'. בארה"ב למד אלברט מוסיקה אלקטרונית במנהטן ומוסיקה קלאסית ערבית ונגינת עוד בלונג איילנד. כמו כן, באותה תקופה הופיע עם תזמורת דון פינטו ותזמורתו של טיטו פואנטה. נוסף לכך, הוציא בארה"ב חוברת שירים סודניים והלחין מוסיקה אף לסרטים דוקומנטריים. באחת מהפקותיו , ב1977 פנה לאלברט חזן בשם דוד אביחזר לעבד ולהפיק לו תקליט. אלברט ,שאותה עת תכנן לצאת לחופשה בישראל, לקח את ההקלטות לארץ ובאולפן בישראל הקליט את העיבודים . כשחזר לניו יורק, הביא לאביחזר את העיבודים שיקליט עליהם את קולו וכך יצא התקליט של אביחזר. אלברט, שהיה מאוד מרוצה מעיבודיו לתקליט הזה, החליט לקחת את העיבודים בלבד, ומהם הוציא תקליט אינסטרומנטלי ראשון שלו סולו שנקרא "מוואל אימפרוביזציה" שיצא ב1978. אלברט טוען שהאלבום הקדים את זמנו. ב1979 הצטרף אלברט להרכב שנקרא "ליבי שייך לברודווי" וערך עם ההרכב סיבוב הופעות 4 חודשים בישראל. בסוף 1979 חזר אלברט לישראל. באותה שנה, הפך אלברט למנהל המוסיקלי ומנצח תזמורת הנוער הייצוגית של עיריית תל אביב וב1984 הפך גם למנהל המוסיקלי ומנצח תזמורת הנוער הייצוגית של ירושלים. בשנות ה80, לצד זה שעשה עיבודים לזמרים מפורסמים רבים, שימש כמנהל המוסיקה בפסטיבלי הזמר המזרחיים, יתר על כף התעסק והתעמק רבות במוסיקה קלאסית. ב1986 היה המנהל המוסיקלי של פסטיבל הכליזמרים בצפת, ובשנות ה90 הקים מספר הרכבים ולהקות כ"להקת כמון","השלישיה הקאמרית", והשתתף רבות כאורח וכמעבד בתקליטים והרכבים רבים . עד היום אלברט עסוק מאוד מוסיקלית , מופיע,מעבד,מלחין ומנגן במספר רב של הרכבים ומסגרות ותרומתו למוסיקה הישראל ככלל ולמוסיקת הג'אז בפרט לא תסולא בפז. דודי ואלברט פיאמנטה 6.1.2014 כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s