ד"ר חנן וינטרניץ- האיש וחייו- מאת : יעקב וינטרניץ ודודי פטימר

רשומה רגילה

16-11-2010 22.JPG_38.JPG_05

רבים מחובבי המוסיקה בארץ ובעולם שמעו את השם ד"ר חנן וינטרניץ, ויודעים כי הוא מוסיקאי מהותי וחשוב לזמר העברי ולמוסיקה הישראלית.

 

ברם, מעטים יודעים פרטים ביוגרפיים עליו ועל חייו. לכן, בעזרתו האדיבה של בנו של חנן, יעקב וינטרניץ הנכבד, כתבתי את סיפורו של המוסיקאי, מעבד,מלחין, מנצח ופסנתרן ד"ר חנן וינטרניץ ז"ל.

 

ד"ר חנן וינטרניץ נולד בשנת 1914 בצ'כיה . עוד מינקות ספג חנן מוסיקה, כשהוריו נהגו לנגן ( אימו ניגנה על פסנתר ואביו על כינור) . אביו היה עורך דין-עובדה שהשפיעה עליו בשנות ה-20 לחייו, כשנרשם לפקולטה למשפטים ב1932 .

חנן למד משפטים באוניברסיטת פראג וב-1938, כשהוא בן 24 בלבד, סיים לימודי המשפטים וזכה לתואר  "ד"ר למשפטים".

 

כמצויין לעיל , את המוסיקה ספג חנן עוד מגיל קטן מאוד ואת הכשרתו המקצועית בתחום, החל לרכוש בגיל 9 כשהחל ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון בפראג. במקביל עם סיום לימודי המשפטים, סיים חנן גם את לימודיו בקונסרבטוריון
16-11-2010 22.JPG_40.JPG_28
.

 

בשנת 1939 התחתן חנן עם פאולה לבית פלדמן בפראג. ימים ספורים לפני סגירת שערי היציאה ליהודי צ'כיה, קיבלו חנן ורעייתו אשרת יציאה עם ויזה לפראגוואי ולאחר כשלושה חודשים של נדודים, עלה הזוג  לארץ ישראל .

 

חנן ופאולה השתכנו ברחוב ויזל בתל אביב, מרכז התרבות של אותן שנים (עד היום) , בדירה של חדר וחצי , וחנן החל לעבוד כמוסיקאי, מעבד ומלווה בפסנתר ב"רשות השידור הפלשתינאית".

 

עם קום מדינת ישראל ב1948, החל חנן לעבוד כמנצח ומעבד ב"קול ישראל", ניצח על תזמורת רשות השידור והשתתף בתכניות רדיו רבות כ:"תיבת נוח" ,

"תשואות ראשונות" ואחרות ,כמעבד ומנצח ומלווה בפסנתר כולל אמנים בינלאומיים שהגיעו ארצה להופעות ביניהם: אמן מפוחית הפה לארי אדלר

,הזמרת בעלת 3 האוקטבות-אמא סומק,הזמרת ידועה לנה הורן,וזמר הפופ המפורסם  ג'וני ריי וכן שחקנית הקולנוע ההוליבודית –אבון דה קרלו שבקרה בארץ בשלהי שנות החמישים של המאה הקודמת16-11-2010 22.JPG_38.JPG_59.

 

מעבר לפעילות הנ"ל חנן היה במשך מספר שנים המנהל המוסיקלי והמנצח של תאטרון "דו רה מי" שהיה בהנהלתו של ג'ורג' ואל.

 

יתר על כן, חנן השתלב כמוסיקאי בחברות התקליטים המובילות דאז "הד ארצי" , "מקולית", CBS וכו' כשהוא כותב מאות עיבודים לגדולי אמני ישראל: עדנה לב, יהורם גאון, שושנה דמארי, יפה ירקוני, בני ברמן, דודו פישר ועוד רבים שקצרה היריעה מלהכיל.

חשוב לציין שמעבר ליצירתו כמעבד, עסק חנן בהלחנת מוסיקה לסרט הישראלי "דן וסעדיה" שהופק על ידי אולפני הרצליה בשנות החמישים וכן הלחין נעימות

שהוקלטו ובוצעו על ידי תזמורת רשות השידור של קול ישראל ,ובארה"ב על ידי תזמורתו של ריצארד היימן.

 

בנוסף, בשנת 1952, כתב חנן את המוסיקה למחזה מאת מולייר "הרופא בעל כורחו" שעלתה ב"הבימה".

 

בשנות ה-60 וה-70 , חנן היה שותף להקמתם של פסטיבלי הזמר והפזמון של רשות השידור וכן פסטיבלי הזמר החסידי

  ופסטיבל הזמר המזרחי "דרור – למנצח שיר מזמור" .

 

 

נוסף לכל העבודה המסיבית של חנן כמוסיקאי, הוא עסק גם בהוראת מוסיקה כחוקר ומרצה בבית הספר למוסיקה של אוניברסיטת תל אביב ובמדרשה למוסיקה של פתח תקווה.

 

ב-20 שנותיו האחרונות , חנן וינטרניץ נחשב לגדול מעבדי המוסיקה (הליטורגית) הדתית , ועסק  בכתיבת עיבודים וליווי בפסנתר של גדולי החזנים בארץ ובעולם כמו דוד ומשה קוסביצקי,דוד בגלי ורבים אחרים.

 

ב1994 הוא השלים עבודת מחקר שכתב וערך במשך תקופה של למעלה מעשרים שנה   על תולדות העיבוד המוסיקלי מהמאה ה-13 ועד המאה ה-20 .

והנחשבת כעבודת המחקר הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם בנושא  

 

ד"ר חנן וינטרניץ נפטר בנובמבר שנת 1995, כשהוא בן 82 , ערב הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל

חנן הותיר אחריו אישה, ד"ר פאולה וינטרניץ שנפטרה בשנת 2003 וכן יבדל"א בת-רותי,בן,נכדים ונינים.
.

 

מורשתו ותרומתו של ד"ר חנן וינטרניץ למוסיקה הישראלית לאורך שנותיה של מדינת ישראל ולפניה  הינה ערך מוסף ראשון במעלה ופעילותו מהווה נדבך חשוב במוסיקה הישראלית בהתהוותה על גווניה וזרמיה השונים.

 

תודתי הרבה והערכתי האינסופית ניתנת ליעקב וינטרניץ – על שסייע לי בליקוט החומרים והתמונות של אביו, ובכתיבת הביוגרפיה -והכנסתה לדפי ההיסטוריה של הזמר העברי .כתבו וערכו : יעקב וינטרניץ ודודי פטימר.

16-11-2010 22.JPG_32.JPG_31

מחשבה אחת על “ד"ר חנן וינטרניץ- האיש וחייו- מאת : יעקב וינטרניץ ודודי פטימר

  1. זאב קציר

    תודה על הרשומה.
    בשבילי ד"ר חנן וינטרניץ הוא מורה לחיים , בעיבוד תיזמור וליווי. כיום, אני יכול לזהות עיבוד של וינטרניץ "מרחוק" על פי משפט מוזיקאלי או גם חלק ממנו.
    עברתי עם זה דרך ארוכה. עבודים שלו לשירים "חפציבה" של אולרי- נוז'יק, "הכד", "העלמה" של זעירא, "כאשר אני ואת" של אלונה טוראל, "ילדתי אמרי" של הולנדר, "סמטת עלומי" של בר-שירה, "ביתי בכרם בני תימן" של וילנסקי (כן, של וילנסקי, שלא הוא עצמו עיבד אלא אהב את המוזיקה של וינטרניץ!) "כינרת" של דובי זלצר, "מקהלה עליזה" של נורית הירש – הם בית ספר בשבילי.
    כך גם הכתיבה להרכבים קטנים: "עגלה עם סוסה" של אבשלום כהן ושירי בני ברמן, רעיונות מדהימים באמצעים פשוטים ובאופן רגיש.
    אין אצלו פומפוזיות. הכל לפי התוכן והמשמעות המוזיקאלית וגם התמלילית.
    לקח לי לעיתים חודשים להבין מהלך הרמוני מסוים בהקדמה או במשפט כלשהו בעיבוד, כמו לדוגמא בהקדמה ל"אור וירושלים " של יעקב שגיא ול"כאשר אני ואת". כשכבר תפסתי מה קורה – זה נשאר לתמיד וזה נכס.
    אני כותב לעיתים עיבודים לתזמורת הסימפונית בה אני מנגן בקונטרבס (תזמורת הקמפוס של רמת השרון עם המנצחת טליה אילן) ואין מה לעשות, וינטרניץ נמצא שם, בין השורות וגם מרחף ברקע. כנ"ל גם כשאני מנגן באקורדיון ולא חשוב מה: מוזיקה קלאסית, קלה, ישראלית או ליווי ריקודי עם.

    בכבוד רב

    ד"ר זאב קציר

    נפרולוגיה

    ביה"ח וולפסון, חולון

כתיבת תגובה