"כמה תוף"- סיפורו של המתופף אלי מזרחי (קדם) – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

אלי מזרחי 1

אי אפשר לתאר את המוסיקה הפופולארית ללא חשיבותם של התופים בה . לאורך שנותיה של ישראל, ישנם מספר מתופפים בולטים שבשיטתם הייחודית עיצבו פסקול של מדינה שלמה . אחד המתופפים הבולטים בשנות ה-60,70 בארץ , שהיה שם דבר וחבר כבוד בפנתיאון מתופפי ישראל, הינו אלי מזרחי (כיום, אלי קדם) , ש"היה שם" כשהכל קרה , וליווה את התפתחות הרוק,הפופ והג'אז בישראל עוד מתחילתו

נפגשתי עם אלי מזרחי במסגרת הפרוייקט האישי שלי לתיעוד המוסיקאים בישראל, והוא גולל בפניי סיפור חייו ובדרך זו גם ניחוחה של תקופת הזוהר של המוסיקה הישראלית .

אלי מזרחי נולד בשנת 1943 בירושלים . עוד מילדותו , הייתה לו משיכה למוסיקה , על אף שגדל בבית מסורתי שהדת, החזנות והתורה תפסו בו חלק נכבד מהווי המשפחה,ולא הייתה מודעות לחשיבות המוסיקה בחייו של אלי הנער . בשנת 1965 המשפחה עברה לרמת גן .

בהיותו בן 16, שנת 1959, בעידוד דודיו ואחיו, קיבל אלי תופים "טרנטה" (כהגדרתו) , כדי להתחיל להתאמן על התופים באופן אוטודיקטטי, וכבר אז גילה כישורי תיפוף יוצאי דופן . באותה תקופה הוא הצטרף לתזמורת אירועים שהופיעה ב"אולמי חן" ברמת גן ובחתונות.

במהרה, נוצרה הילה סביב המתופף הצעיר מרמת גן , והחלו נגנים מסצינת המוסיקה המקומית להתאסף בביתו מדי שבת ולנגן עימו .

בשנת 1961 היה צריך להתגייס ומן המצופה הוא רצה להתגייס לתזמורת חיל אוויר תחת ניצוחו של אריך טייך, תזמורת שהייתה פאר מוסיקאי הצבא באותן שנים . אולם למורת רוחו, הצבא העבירו דרך חתחתים בדרכו לשם, אך אחרי שלושה חודשים מגיוסו, הוא הצטרף לתזמורת חיל האוויר . אלי מסביר, שכשהתגייס לתזמורת, לא היה לו מושג אמיתי בנגינה מקצועית על תופים, אך במשך חצי שנה הוא תרגל יומם וליל עד ש"השתפשף" והתמקצע באופן מוחלט . בני מחזורו מהתזמורת היו ד"ר בצלאל יונגרייז , מיקי פליקר, עדנה גורן וכו'.

בתזמורת, אלי פיתח טכניקת תיפוף ייחודית משל עצמו , והפך להיות אחד מכוכבי התזמורת, שהפכה אותו לאחד המתופפים הבולטים בשנות ה-60.

אלי מזרחי 2

אלי נזכר, שבהיותו עוד בתזמורת חיל האוויר, התגייס זיגי סקרבניק ז"ל (עילוי מוסיקלי בג'אז שנפטר בגיל צעיר ונחשב לאגדה מוסיקלית) , שהתחבר איתו מיד , ונתן לו במתנה 2 תקליטי ג'אז , שסייעו לו ללמוד ולהתמקצע בתחום זה גם .

עוד בזמן היותו בצבא, הצטרף לחברו בצלאל יונגרייז שהקים את להקת הרוקנרול – “צאל יונגרייז וההדים", שנכנסה לפנתיאון הרוקנרול הישראלי כשהקליטה את שיר הרוק העברי הראשון – “הו ילדונת" (1963) , והחלה את תופעת ההערצה ללהקות קצב ישראליות בישראל של תחילת שנות ה-60. חברי ההרכב: בצלאל יונגרייז (גיטרה מובילה ושירה) , עמי פרנקל ז"ל (גיטרה בס) , דייב ברייטמן (גיטרה ליווי), אלי מזרחי (תופים) , דורון כהן ז"ל (סקסופון) ובהמשך גידי סיוון (קלידים) . מאוחר יותר הצטרף גם אורי סעדה (סקסופון) במקום דורון כהן.

אלי מסביר את התופעה כהיסטריה, כלהקת רוקנרול "כמו שרואים בסרטים": צרחות, מעריצות, אנרגיה מטורפת על הבמה ובאמת להרגיש "אבק כוכבים" !

בשנת 1963 יונגרייז עזב לחו"ל והלהקה התפרקה. אלי, שצבר שם של מתופף מוכר ומבוקש, החל להיות פופולרי בחוג המוסיקאים .

לאחר פירוק הלהקה,בשנת 1964, עבר אלי לנגן ג'אז יחד עם זיגי סקרבניק (לפני נסיעתו לאמריקה) ב"עומר כייאם" . בהמשך ניגן גם עם הפסנתרן ריקי בירמן ז”ל.

כעבור שנה וחצי, ב1966, פנו אליו להצטרף ללהקת ליווי חדשה לזמר אריק אינשטיין , שזה עתה יצא לדרך עצמאית עם התפרקות שלישית גשר הירקון . הלהקה נקראה "אריק והאינשטיינים" , והיו בה חברים : דוד קריבושה (אורגן), ריצ'רד פרץ (גיטרה) ,שמוליק ארוך (בס) ואלי מזרחי (תופים) . הלהקה תועדה בתקליטונו של אינשטיין – “אריק והאינשטיינים" שכלל את השירים : “מזל" (גרסת כיסוי לdo You Want To Know A Secret של הביטלס) , “רחוק רחוק מכאן" (גרסת כיסוי לhouse Of The Rising Sun בגרסת ה"אנימלס"), “ערב של שושנים" ו"עץ הלימון". אלי עבד עם אריק אינשטיין במסגרת הלהקה חצי שנה

.https://www.youtube.com/watch?v=BDOFw_WMusk

אלי מציין , כי היה יד ימינו של קריבושה ובכל הקלטה כמעט שקריבושה ערך באותן שנים, הוא לקח את אלי לתופף בה.

לאחר מכן , פנה אליו אינשטיין שהוא רוצה אותו כמתופף בהקלטות של "החלונות הגבוהים" אך אלי סירב (מסיבות אישיות).

בתקופה הזו ניגן אלי ב"חלטורות" : בהרכבים מתחלפים בחתונות ובמועדונים (הרבה לנגן במועדון "ג'ו" בבת ים – מכון כושר שהיה מועדון) . אחד ההרכבים נקרא : להקת "הצליל הגבוה" . בהמשך , אלכס וייס ביקש לצרף את אלי לתזמורתו במועדון "צברה" התל אביבי הפופולארי של אותם ימים.

אלי מזרחי 4

בשנת 1969 , חברו הסקסופוניסט חיים מרש, המליץ לו ללכת לבחינות לנבחרת הנגנים של להקת כרמון לסיבוב הופעותיה באירופה . הבוחן היה יצחק גרציאני, שהכיר היטב אל אלי וחיבב אותו , ומבלי לבחון אותו קיבל אותו היישר לתזמורת הנגנים.

בשנת 1970 ,עם חזרתו לארץ, הצטרף, בהמלצת דוד קריבושה, להרכב שגיבש אברהם דשא פשנל לרבקה זוהר , שהייתה בשיא כוכבותה אז. מזרחי מבהיר, כי היה הראשון שהביא את תופי ה"טמטם" לאולפן ההקלטות. במקביל , ניגן במועדון "הקליידוסקופ" של להקת "המטרונומס" (להקת קצב ישראלית פופולרית בהנהגתו של דני פיטשון) וכן הצטרף ללהקת "האסים" יחד עם יוסי דרום טרדר, אורי סעדה, וכו' וניגן עימם כ-4 שנים.

10732510_888933811119373_1734638430_o

בעת ביקורו של ריי צ'ארלס עם תזמורתו בארץ, אלי ניגן במלון "שרתון", יחד עם הפסנתרן של ריי צ'ארלס שחיבב אותו והתלהב מכישוריו של מזרחי.

כמו כן , הוא המתופף בהקלטת הלהיט "אני חולם על נעמי" שהביא את הצמד "חדוה ודוד" (חדוה עמרני ודוד טל ז"ל) לתהילת עולם. ב1971 ניגן בהקלטות ההצגה "אירמה לה דוס ביפו" (בכיכובם של רבקה זוהר וגדי יגיל) , ניגן עם "שלישית התאומים" בתכניתם השניה – “רבותיי פצצה” (אושיק לוי, חנן גולדבלט ופופיק לוי) וכן ניגן תקופה קצרה עם שלישית הגשש החיוור.

על אף הביקוש הרב לאלי, הוא לא "קפא על שמריו" אלא תמיד התמקצע והתחדש והתפתח מוסיקלית מבחינת טכניקות נגינה ושדרוג נגינתו תוך הרחבת אופקים מתמדת .

אלי מזרחי 5

בשנת 1973 , עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה , במסגרת המילואים , בצוות שליווה את הזמר מוטי פליישר ,שהופיע בפני חיילים .

זמן קצר עם תום המלחמה , בשנת 1974, קיבל טלפון ב2 בלילה ממיאמי ממנכ"ל אוניית ה"קרניבל קרוזר", שהזמינו לנגן על סיפון האונייה. על האונייה , הוא ניגן עם חמישה רוסים והוא ישראלי יחיד. הוא ניגן שם כשנה ושלושה חודשים (עם הפסקה קצרה בארץ) וזכה לפרגון רב שם בקרב המוסיקאים הזרים.

בשנת 1975 חזר לארץ והחל להופיע בחתונות ובחלטורות, בין השאר עם הזמרת מרגלית צנעני בראשית דרכה. בשנת 1978 התחתן (יש לו 2 בנות) . עם נישואיו, שינה שמו מ"אלי מזרחי" ל"אלי קדם", שכן מאס בכך שאנשים ברחוב היו צועקים לו "מזרחי,מזרחי", וב"אלי קדם" פחות סיכויים שיזהו אותו , כרצונו.

אלי מזרחי 6

בשנת 1982 , הוזמן ללמד תופים בבית ספר גלבוע , במשך 16 שנה , עד שנת 1998. במקביל , לימד במספר בתי ספר ברמת השרון, בשפיים, בגבעת השלושה, ברעננה וכו', וזאת לצד היותו מתופף בהרכבים שונים בחלטורות . בשנות ה-80,90 התמקד בעיקר בג'אז.

בסוף שנות ה-80 , החליט כי הוא רוצה להתחיל ללמוד לנגן על פסנתר, וגילה כשרון רב גם בתחום זה. הוא נהג לנגן הרבה מוסיקה קלאסית. הוא החל ללמוד פסנתר גם אצל משה "פיסי" אושרוביץ , מגדולי המוסיקאים בישראל בשנות ה-50,60,70, שלימדו טכניקות מיוחדות.

אלי מזרחי 7

בשנת 2005 רעייתו נפטרה ממחלה , ומאותו רגע אלי פרש מעולם המוסיקה והפסיק לנגן וללמד. מאז ועד היום הוא מתעסק בכתיבה רבה בכל רבדיה.

תודתי הרבה נתונה לאלי מזרחי (קדם) על שפינה מזמנו לפגוש אותי וסייע לי בתיעוד סיפורו בדפי ההיסטוריה .

דודי ואלי מזרחי 2.10.2014

כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “"כמה תוף"- סיפורו של המתופף אלי מזרחי (קדם) – כותב ומתחקר: דודי פטימר

  1. שי רימון

    אתה מפנה זרקור לפינות חשוכות, מפיץ אור בפרויקט התיעוד שלך. כאחד שגדל בשנות ה-60 וה-70 אני זוכר היטב את רוב הלהקות והשירים של התקופה, אבל לרזולוציות כאלו אף פעם לא הגעתי. כל הכבוד דודי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s