"אוהב לשיר" – סיפורו של הזמר והשחקן מוטי דביר- כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

מוטי דביר

מוטי דביר נולד בשנת 1946 בהר הצופים שבירושלים בשם מוטי דוידוב ( לימים שינה שם משפחתו ל"דביר") . עוד כילד ונער נמשך לשירה ומשחק, אולם הביטוי הראשון לכך בפן המקצועי אירע בשנת 1963, עת היה בן 17 והצטרף כשחקן לתיאטרון לילדים ונוער – "אורים" ( בניהול דניה לוין ז"ל) . בשנת 1964 התגייס לנח"ל וכשלושה חודשים לפני שחרורו ניגש לאודישנים ללהקת הנח"ל (בם ביצע את "העיר באפור" של שלישית גשר הירקון) אך לא התקבל כיוון שעמד להשתחרר. דביר, שהמשיך לקורס קצינים ( והיה אף בצוות הווי בית הספר לקצינים) , לא ויתר על חלום השירה ובצבא השתתף בצוות הווי בה"ד 1 וצוותי הווי ובידור נוספים בבסיסים השונים. דביר למד אוטודידקטית (בעזרת חברתו המוסיקאית נורית שהם) לנגן כמה אקורדים על גיטרה והחל שר ומלווה עצמו. עם שחרורו עבד ב"אגד" ירושלים, ולצד זה ניהל קריירה מוסיקלית.

חברו לאגד ירושלים, אברהם פררה ז"ל, זמר נודע בשל עצמו, הפך חבר נפש קרוב למוטי, והשניים אף חשבו על להקים שלישיה חדשה שתכלול את פררה, דביר ויוני ירון , אך רעיון זה נגוז עם הצטרפותו של פררה למחזמר הנודע- "אל תקרא לי שחור".

 

בשנת 1966 הקים דביר יחד עם חבריו: גבי קריספין ורפי יהושע את "שלישית הר הצופים", שלישית זמר עברי שהופיעה ברחבי הארץ עם שירים מקוריים (שכתב עבורם המלחין הירושלמי – חיים צור) וקאברים לקלאסיקות ארצישראליות נודעות.

שלישית הר הצופים

השלישיה פעלה עד שנת 1970, עת קריספין פנה לקריירת סולו ודביר ויהושע הפכו ל"צמד הר הצופים", שפעל עד שנת 1972.

צמד הר הצופים

עם פירוקו של הצמד, ולאורך שנות ה-70, דביר הופיע בערבי שירה בציבור כשהוא מלווה עצמו על גיטרה.

 

בסוף הסבנטיז, הוריד דביר מעט הילוך מהקריירה המוסיקלית והשקיע באהבתו השניה: הספורט. הוא שיחק בהפועל ירושלים בכדורגל (ליגה לאומית) ומכבי ירושלים בכדורסל ולימים הפך מאמן הפועל ירושלים נשים.

 

בשנת 1984 נסע לארה"ב ועם שובו החליט לעבור לתל אביב, בכדי להשתלב בסצינת המשחק והמוסיקה באיזור המרכז. הוא למד בבית הספר למשחק בניהולו של ניסן נתיב ובסוף העשור שיחק בהצגות ילדים רבות, וכן שיחק באופרות באופרה הישראלית החדשה ( ואף נסע עם האופרה לסיבוב הופעות בגרמניה בשנת 1991 עם האופרה "בטבעת החנק") .

אני במסיבה פרטית - 1996

בתחילת שנות ה-90 הצטרף דביר למקהלת "השקמים" בניהולו המוסיקלי של מנשה לב רן, ולאחר מכן, כשעבר לגור בגבעתיים, הצטרף למקהלת "קולות גבעתיים" בניהולו המוסיקלי של אילן גלבוע.

 

כשחקן קולנוע, שיחק דביר בסרטי הקאלט הישראליים: "שורו", "נשיקה במצ"ח" וכן בפרסומות רבות.

 

בסוף שנות ה-90, הקים יחד עם יורם ביתן ( זמר, נתפרסם לראשונה בצוות הווי הצנחנים) את "צמד הווי ובידור", צמד שפעל קרוב לעשור וניהל מועדוני זמר שונים, ועדיין פעיל לעיתים רחוקות ( בהופעות מזדמנות) .

בימים אלה מוטי דביר חורש את הארץ לאורכה ורוחבה בערבי שירה בציבור כשהוא מלווה עצמו על גיטרה (ולעיתים רבות מגובה בקלידן רפי וולבה) , עוסק כמבאי בתיאטרון הקהילתי ומכין תלמידים לאודישנים לקראת קבלה לבתי הספר השונים למשחק.

 

תודתי הגדולה נתונה למוטי דביר היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

12494898_213974175603564_5895872183629192153_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s