"תנו לו לשיר" – סיפורו של הזמר יורם ביתן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

10269588_10202982964047133_2150391051807418682_n

 

יורם ביתן (במקור ביטנסקי) נולד בירושלים ב-16 בדצמבר 1954. אביו וסבו אהבו לשיר חזנות, אולם האירוע המכונן הראשון שגרם לו להידבק ב"חיידק" המוסיקה אירע עת היה בן 5, כשהוריו לקחוהו להצגת בית ספר בה היו על הבמה אמנים ששרו ברוסית וליוו עצמם על גיטרה. אותו רגע נחקק במוחו כרגע אושר שגרם לו לרצות להיות על במה.

 

בהיותו בן 13 קנה את הגיטרה הראשונה בחייו ומי שלימד אותו את האקורדים הראשונים היה שמוליק בילו (שהיה לימים בלהקת "חלב ודבש"). בבית הספר ובכנסים השונים נהג יורם לשיר את שירי ארץ ישראל היפה.

 

בהיותו בן 14 התנדב בארגון לנוער ונהג להופיע בהתנדבות בבתי חולים ומקומות שונים, ובנוסף נהג להופיע ב"בר גיורא" יחד עם חברת נעוריו רוחמה רז.

בשנת 1969, עת היה בן 15, הופיע יחד עם חברתו לתיכון ציפי זרנקין (שהייתה בת 16) במופע כשרונות צעירים בירושלים והשניים שרו את "מכתב לרבי" (במקור של לוליק לוי).

 

בשנת 1971 ניגש לאודישנים ללהקת פיקוד צפון וביצע בהם את "יריחו" (של עמי שביט) ו"שלום על ישראל" (של צחי ויעל). הוא התגייס בינואר 1973 ללהקת פיקוד צפון. כיוון שהאג'נדה בלהקת פיקוד צפון באותה תקופה הייתה בעיקר של ריקודים, וביתן ראה עצמו יותר טרובדור עם גיטרה, לא הרגיש שייך ולכן עזב את להקת פיקוד צפון והצטרף לצוות הווי פיקוד צפון עם הזמרת מיכל וול (תדמור) והשניים הופיעו כצמד סולנים במוצבים בצפון. מעבדו המוסיקלי של הצמד היה עוזי אסנר. הצוות, עימו הופיעו בין השאר גם צחי נוי ושמואל וילוז'ני, חרש את מוצבי הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים שהייתה בשיאה.

14054933_10209035675081126_689144517696115560_n

באפריל 1974 עבר ביתן תאונת דרכים ולאחר תקופת ההחלמה סופח לפיקוד מרכז (בתפקיד פקיד). זמן קצר לאחר מכן, צלצלה אליו חברת נעוריו רוחמה רז וסיפרה לו כי מוני אמריליו מקים צוות הווי צנחנים בפיקוד מרכז וכי הם מחפשים טנור. רוחמה המליצה על ביתן שעבר את האודישן בביתו של אמריליו וצוות לצוות שכלל מלבד רוחמה רז, גם את אורי הרפז ( שלימים היה ב"צמד הפרברים"), שגיא קרפ, מוטי חיים, קובי ליבר ועוד. בשנת 1975 יצאה תכניתו של הצוות – "בארץ אהבתי" שכלל את אחד הלהיטים הגדולים של העשור ובכלל – "בארץ אהבתי" (השקד פורח) עם הסולנית רוחמה רז וזאת לצד להיטים נוספים כ"לכל אחד ירושלים", "צלילי גיטרה", "למה לא", "כנפיים של צנחן" ועוד.

בשנת 1976 השתחרר מהצבא והכיר את הזמרת שלי עבדת (מלהקת פיקוד מרכז) והשניים הקימו צמד שנקרא "שלי ויורם" ופעל עד שנת 1980, כשהצמד הוציא בשנת 1976 תקליט בשם "שלום משלי ויורם – משירי ארץ ישראל וירושלים" תחת ניהולו המוסיקלי של צבי בן פורת. בסוף שנות ה-70 הצמד הופיע בחו"ל מטעם הסוכנות היהודית והופיע בתכניות טלויזיה למיניהן.

 

בשנת 1980, עם פירוק הצמד, פתח ביתן חנות לכלי נגינה בירושלים והוסיף להופיע בעיקר במפגשים חברתיים של שירה בציבור. באחד המפגשים האלה, לאורך שנות ה-80, פגש את הזמר מוטי דביר (מ"שלישית הר הצופים") והשניים החלו לשיר יחד בצמד שקיים עד היום ונקרא "צמד הווי ובידור".

לאורך השנים, ביתן לא הסתמך על המוסיקה כעיסוק עיקרי, ולאחר שהשלים לימודיו בהשכלה גבוהה פתח סוכנות ביטוח מצליחה ומשגשגת משלו בתל אביב.

12410529_220033344997647_6331578145144736745_n

תודה מיוחדת ליורם ביתן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"כמה יוסי" – סיפורו של המתופף המזמר יוסי אטיאס – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

IMAG1142

שנות ה-70 במוסיקה הישראלית היו שנים מהותיות להתפתחות הפופ והרוק הישראלי: עם ירידת להקות הקצב שאפיינו את הסיקסטיז ופריחתן של להקות החתונות ( טרום תקופת הדי ג'יי), רבים מהנגנים והמוסיקאים שהיו מבוקשים בקרב הלהקות, מצאו עצמם חסרי עבודה. היו שפרשו מהמקצוע והיו שהמשיכו לחיות את החלום והפכו לנגני אולפן והופעות של כוכבי התקופה ( בתקופה בה כוכבים היו כוכבים) .

אחד המתופפים העסוקים ביותר בעולם הפופ והרוק בסבנטיז, הוא יוסי אטיאס שהפך לאחד הנגנים המבוקשים בעשור וניגן עם מיטב כוכבי התקופה, עד שעזב את הארץ ב-1980 ללונדון, שם חי עד היום. משום מה, אין תיעוד לפועלו החשוב והמשמעותי של יוסי לסצינת המוסיקה הישראלית ( בתקופה בה פעל בה) , לכן תיאמתי עימו ראיון ובקשב רב, אטיאס גולל בפניי סיפור חייו המרתק ודרכו את עולם הפופ-רוק הישראלי מנקודת מבטו.

 

יוסף (יוסי) אטיאס נולד במרוקו ב 25 לנובמבר 1953 . בשנת 1954 , בהיותו בן שבעה חודשים, עלה עם משפחתו לישראל.

יוסי מעיד על עצמו שהוא זוכר כי מגיל מאוד צעיר ( 9-10) הוא אהב מוזיקה,  במיוחד לועזית .אחיו הבכור יעקב ז"ל היה גיטריסט / זמר  ואביו מכלוף אטיאס זצק"ל היה פייטן.

כששאלתי אותו, באיזה גיל גילה את הרוקנרול, השיב לי אטיאס כי בגיל 13,14  הוא החל לשמוע את קליף ריצ'רד ואלביס פרסלי, ומאוחר יותר שמע לרוב להקות רוק, ובמיוחד את סגול כהה (דיפ פרפל) , לד זפלין, בלאק סבאת' ופינק פלויד.

התפנית המהותית בחייו המוסיקליים של יוסי אירעה בגיל 12 , עת גילה את התופים: אחיו היה מתאמן על הגיטרה ויוסי הקטן ניסה ללוותו על כסא.

בגיל 13 ,בבר מצווה שלו, אחיו יעקב  הפתיע אותו וקנה לי תופים במתנה- מתנה ששינתה את חייו. יוסי נזכר שלאחר מספר חודשים כבר החל להופיע עם אחיו באירועים, חתונות וכו'. בלהקתו של אחיו שנקראה – "כוכבי הזהב".

IMAG1144

עוד בגיל צעיר מאוד נהג יוסי לשיר, בעיקר שירים צרפתיים, וזכה לכינוי "לואיג'י הישראלי" (לימים ליווה את לואיג'י ה"אמיתי"), וזכורים לו פלקטים עם תמונותיו כנער הפלא של השנסון הצרפתי בישראל.

IMAG1143

בשנת 1969 הקים יחד עם שני חבריו ( איציק ברנס – גיטרה מובילה, ואבי סרוסי – גיטרה בס) את להקת "המסמרים", שנוהלה ע"י משרד האמרגנות של חיים סבן.

בשנת 1970, עת היה בן 17, החליף יוסי את חברו הטוב,  המתופף מאיר ישראל, בלהקת "עוזי והסגנונות" , עימם הופיע עד שהלהקה התפרקה ועוזי פנה לקריירת הסולו המצליחה שלו.

IMAG1152

בשנת 1971 התגייס אטיאס לצה"ל וסופח לצוות הווי ובידור.

עם שחרורו ב-1974, הקים יחד עם חבריו מלהקת "המסמרים" – איציק ברנס ואבי סרוסי, את להקת "או שכן או שלא", שנוהלה ע"י משרד ההפקות של מיקי פלד. הלהקה הופיעה והקליטה עם מיטב כוכבי שנות ה-70 ושימש כמעין "להקת הבית" של משרדו של פלד. בין האמנים שהלהקה ליוותה נמנה הזמר הבלגי המצליח דאז- לואיג'י ( Une Maman, Pitie) . בנוסף, הלהקה השתתפה בליווי זמרים בפסטיבלי הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי ופסטיבל שירי הילדים. לאחר הצלחת הלהקה, המוסיקאי קובי אשרת לקח את הלהקה "תחת חסותו" ויחד עימו הקליטו שירים של מיטב האמנים להם כתב אשרת בשנות ה-70, לצד פרסומות וג'ינגלים. הלהקה גם הקליטה שני שירים מקוריים: "תני להיות הגבר שלך" ( בו יוסי אטיאס הוא הסולן הזמר) שהצליח במצעד הפזמונים דאז ו"המנון לאישה המשוחררת".

ב-1977 הצטרף אטיאס ללהקת "הגל הירוק", להקת הקצב בה היו חברים בין השאר: אלי סולם (גיטרות), סמי וילה (קלידים) , דודו רג'ואן ז"ל (סולן ובסיסט) ואטיאס על התופים. הלהקה הקליטה מספר שירים בהם: "פתגמים", "יה יה מה יהיה" (שרג'ואן שר גם בלהקת "השמנים והרזים") , ו-Stranger Down In The City .

נוסף לזאת, ניגן אטיאס בין השנים 1978-1980 עם להקת "הפסגות" שיסד חברו, איציק ברנס.

כמתופף, אטיאס היה מהבולטים ביותר בישראל בשנות ה-70 וניגן בין השאר עם: עוזי פוקס, צביקה פיק, רותי נבון, עדנה לב, אושיק לוי, גבי שושן, אילנה רובינא,  קובי רכט, גרי אקשטיין, ריקי גל, יגאל בשן, אריס סאן, דודו טופז, דודו דותן, יעקב בודו, מוטי גלעדי,אבי בהט, עירית דותן וחיה ארד.

בין המוסיקאים והמעבדים עימם עבד נמנים: נפתלי אלטר (סרטים), נורית הירש קובי אשרת, ומרקו בכר.

על החזרות נזכר יוסי בהומור: " את רוב החזרות היינו עושים אצל אמי בבית בבת ים-  על מנת לחסוך שעות אולפן עם רוב הזמרים/זמרות. אני זוכר שכל השכונה הייתה כמובן מתאספת  כמו בחגיגה גדולה,  ואפילו היינו משחקים מדי פעם בכדורגל על הכביש: 4 על 4 צביקה (פיק) ואני באותה קבוצה. אפילו האוטובוס שהיה עובר בשכונה היה נאלץ להמתין עד שיהיה גול! "

כשביקשתי מאטיאס לנסות ולהיזכר באילו הקלטות חשובות השתתף, השיב: "הקלטתי את הלהיטים הפולאריים של עוזי פוקס כמו: ילדונת, כן כן לא אז לא, אין לך מה לדאוג ,ללכת בגשם ולשרוק ועוד. עם צביקה פיק את : אני אוהב אותך לאה, הרקדן האוטומטי (עם רותי נבון), תמיד ישנו מחר, ועוד שירים אחרים, כולל את האלבום הראשון שלו.

עם רותי נבון הקלטתי את: חשמל זורם בכפות ידיך, WHO EVER SHE WAS ועוד שאני לא זוכר. עם נורית הירש עבדתי המון וזכור לי במיוחד העיבוד שהירש עשתה לאילנית לשיר "מליסה". עם אושיק לוי: יונתן סע הביתה, שיר ערש ועוד.. עירית דותן , מיכל טל ועוד.. ריקי גל – השמש היא האור ועוד.. עם ניסים סרוסי את השיר "סיונרה" שייצג אותנו ביפן ועם מספר זמרים יוונים כמו איזקיס וניקולס. "

ב1980- היה יוסי בפרשת דרכים ועמדה בפניו ההחלטה: האם להיענות להצעה לנסוע לניו יורק ולהופיע עם אריס סאן , או לעבור ללונדון עם החברה האנגליה שעימה התחתן. הוא בחר באהבה ועבר לגור בלונדון משנת 1980.

כשהגיע ללונודון בשנת 1980, התחיל לעבוד בחנוית לביגוד,  ולאחר שיצר קשרים, ניסה לשכנע את הלהקה ( הפסגות) לבוא ללונדון ולנסות מזלה, אבל זה לא צלח.

IMAG1133

בשנת 1984 הקמתי להקת אירועים מקומית בשם – TASTE OF HONEY  שהפכה, לטענתו, בין המצליחות בלונדון עד היום.

בימים אלה אטיאס עדיין מתעסק במוסיקה ( עדיין חלק אינטגרלי מחייו) )  יחד עם אישתו איריס (פסנתרנית / מוסיקאית  שבמקור מאילת) והשניים מנהלים אף סוכנות אומנים ומשרד הפקות .

יוסי מספר, כי  דרך הסוכנות הוא שולח הרבה להקות מלונדון לאילת להופיע בפאב ה"מאנקיז" הידוע וגם הוא בעצמו מגיע לעיתים לאילת להופיע בפאב עם הרכב צעיר מלונדון. כמו כן, בשנים האחרונות פתח משרד נדל"ן  ונכסים להשקעות בלונדון ועובד עם הרבה משקיעים  ואנשי עסקים מישראל.

תודתי הגדולה נתונה ליוסי אטיאס היקר על שפינה מזמנו לגולל בפניי סיפור חייו המוסיקלי!

יוסבי

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.